וליבי חלל
בקירבי
שני בני מתרוצצים
אהבה לחומר
ופחד מאלוקים
הצעקה הנואשת
המחאה הנדרשת
על הפער בין הפערים
בין מציאות לפשיטות
בין אלוקות להתחדשות
את הכלים הריקים
אחותי
והאורות המוכים
בסנוורים
אל תמעיטי
חיפשתי דרך בהרים
בעמקים
בצמא
ובפחד
שכבר לא אהיה
שכבר לא יהיה
עם מי לשתות קפה
של אנשים חשובים
חושבים ומשיגים
הפחד לרצות שינוי
ברגע אחד
גאולה שלימה
רגע
הפחד
הוא שוב בדלת
שואל באכפתיות מוגזמת
את בטוחה?