זוג הורים מחוסרי אונים
מול בכיותיה של ביתם
בת 13 או 16 או 19
בשדה התעופה
על המדריגות הנעות
היא בוכה וצורחת
והם לא מצאו מרגוע לנפשה
ובעיקר לנפשם
חלפתי על פניהם
עם מזוודה קטנה
שבה היה לי כל מה שהייתי צריכה
ניגשתי לאמא
אמרתי לה
זה בסדר שהבת שלך בוכה
מותר לה
התעוררתי
חמש לפנות בוקר
חלום מבצבץ מזכרוני
ואני תוהה
לאיזו מטרה חלמתי את חלומי
ומי אני בחלום
האם אני הילדה שבוכה
האם אני האמא
או שאני זאת אני
שהבינה
שזה בסדר לבכות
פרמתי את החבלים
שקשרו אותי למוכר והנוח
חיבקתי את הפחדים והכאבים
זה לא נורא שלא הכל מדוייק
כמו בחלומות
זה טוב לנסות
להיכשל וללמוד
ולהמשיך קדימה
אני יוצאת לדרך
שבה זה בסדר לבכות